עו"ד חשן ישלם פיצויים לשני עורכי דין בגין הוצאת לשון הרע

פסקדין

בפניי תובענה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1965 (להלן: ,,החוק"), וכן בעילות הרשלנות, הנגישה ושקר מפגיע לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: ,,פקודת הנזיקין").

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

התובעים והנתבע 1 (להלן: ,,עוה"ד חשן") הנם עורכי ^-דין במקצועם.

לתביעה דנן קדם סכסוך משפטי שעניינו אי ^-תשלום שכרדירה ונזקים נטענים שנגרמו לדירה אשר השכיר התובע 2 (להלן: ,,עוה"ד לאור") לנתבע 2 (להלן: ,,מר בורוכוב"). עוה"ד לאור, בייצוגו של התובע 1 (להלן: ,,עוה"ד שדה"), פתח תיק הוצאהלפועל כנגד מר בורוכוב, אשר חתם על שטרחוב, וכנגד ערב מטעמו, מר עפר חמו (להלן: ,,מר חמו"), כאשר שני האחרונים יוצגו עלידי עוה"ד חשן. במהלך אותו הליך משפטי הגיש עוה"ד חשן בשם מרשיו התנגדות לביצוע שטר. ביתהמשפט, בהחלטתו מיום 23.12.03, דחה את ההתנגדות לביצוע השטר, למעט ביחס לטענה אחת (ראו נספח ג'1 לתצהיר עוה"ד לאור) (להלן: ,,התביעה הראשונה").

התובענה דנן מבוססת על שני אירועים: האחד - מכתב תלונה על התובעים ששיגר עוה"ד חשן ללשכת עורכי ^-הדין בישראל (נספח ב' לתצהיר עוה"ד לאור; להלן: ,,התלונה"), והשני - דברים שכתב עוה"ד חשן בכתב סיכומים שהגיש מטעם מר חמו במסגרת התביעה הראשונה (נספח ג' לתצהיר עוה"ד לאור;  להלן: ,,כתב הסיכומים").

בתלונה ללשכת עורכי ^-הדין נכתב:

,, הנדון: תלונה נגד עו"ד לאור נועם ועו"ד יניב שדה מרח' פילון 8 ת"א

בשם מרשי מר בורכוב יורי, הנני לפנות בתלונה נגד שני החברים המלומדים, המשותפים במשרד אחד ו/או שותפים רגילים.

המקרה בקליפת אגוז הוא כדלקמן:

1.         מרשי יורי בורכוב חתם על שטר חוב בקשר לדירה והביא עמו ערב את מר חמו עופר.

2.         בשנת 2001 הגיש עו"ד לאור נועם בקשה לביצוע שטר כנגד מרשי בורכוב יורי וגם כנגד הערב, אבל לא מסר בקשת ביצוע או אזהרה לערב, אלא בשנת 2003.

3.         במשך שנתיים, נהלתי דיונים עם חבר עופר ושותפו עו"ד יניב שדה מטעם בורכוב.

4.         בשנת 2003 קבל גם חמו עופר אזהרה ובורכוב הביא אותו למשרדי. הכנתי לו בקשת רשות להגן וביום 14.9.03 נחקר מר חמו ע"י עו"ד שדה, חקירה שטחית אבל בסוף החקירה הראה לו תצהיר שהוכן ע"י השותפים לאור נועם ושדה יניב שהעתקו רצ"ב.

5.         עוד מסתבר, שעו"ד לאור נועם משמש בא כוחו של מר חמו. נוצר מצב ששני עורכי הדין האלה ניסו לרמות את מר בורכוב וכמובן גם אותי.

6.         לו ידעתי שהתובע מיצג את מר חמו, בודאי לא היתי מסכים ליצג אותו בתביעה, שהרי ברור ששני עורכי הדין האלה אינם רוצים לקבל כסף מחמו אלא הכניסו אותו כסוס טרויאני למשרדי כמקרה בלעם, במקום לברך בא לקלל.